אורבך את כהן-גריידי יזמות בע"מ נ' אלקיים

החלטה

מונחת בפני בקשה למחיקה על הסף מחמת אי עמידתה בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א"), להעברת הדיון ממסלול של סדר דין רגיל למסלול של סדר דין מהיר וכן להורות לתובעת/המשיבה לתקן את כתב תביעתה ו/או לשלם הפרשי אגרת ביהמ"ש באופן שתהיה התאמה בין סכומי התביעה המצטברים בכל רכיב (ראש נזק) לבין סכום התביעה הכולל ואשר בגינו שולמה אגרת ביהמ"ש. בנוסף, מבוקש לדחות את הגשת כתב ההגנה עד לאחר 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בבקשה. בהחלטתי מיום 14.9.2011 אושר מתן אורכה בהגשת כתב הגנה כמבוקש.

על קוצו של יוד, המדובר בתובענה כספית בסך 75,000 ₪ שהגישה התובעת/ המשיבה; אורבך את כהן – גריידי יזמות בע"מ (טישופ ביגוד בע"מ) כנגד הנתבע/ המבקש מר מאור אלקיים על רקע הפרת הסכם בלעדיות למכירת חולצות. לטענת התובעת בכתב תביעתה, הנתבע התחייב למכור לה חולצות, אותן משווק, באופן בלעדי בעיר תל אביב וזאת לתקופה של כ-12 חודשים. ברם, בחודש פברואר התחוור לה כי הנתבע מוכר את החולצות לצדדים שלישיים. לפיכך תובעת פיצוי בגין הפרה יסודית בסך 50,000 ₪; פיצוי בגין ירידה בהכנסות למשך 9 חודשים בסך 175,770 ₪ ולחילופין 121,959 ₪; ורווחים שגרף המבקש כפרי הפרת החוזה בסך 75,000 ₪. מטעמי אגרה מעמידה המשיבה את תביעתה על סך 75,000 ₪.

טענות הצדדים בקצרה

לטענת המבקש בבקשה דעסקינן, לאור תיקונה של תקנה 214ב (תיקון מס' 4) לתקסד"א תביעה שסכומה אינו עולה על 75,000 ₪ תוגש ותידון במסלול של סדר דין מהיר וזאת על כל המשתמע בכך לרבות תצהירים, חוו"ד, אסמכתאות וכו'. לפיכך, שומה על המשיבה להגיש תובענתה בהליך סדר דין מהיר. משהוגשה התובענה בניגוד לתקנות יש להורות על מחיקתה. עוד טוען, כי המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכי משפט בהגישה תביעה על סכום מופרז, חסר פרופורציה ונטול בסיס. לחילופין מבקש להעביר את התובענה למסלול של סדר דין מהיר שכן, סכום התביעה מוגבל לסך 75,000 ₪ בהתאמה יש להורות על תיקון כתב התביעה כמתחייב מהוראות פרק ט"ז1 לתקסד"א. זאת ועוד, טוען כי מקור הסעד הכספי בשלושה ראשי נזק שונים כאשר כל ראש נזק מתייחס לעילה שונה וסכומם המצטבר גדול פי ארבע מסכום התביעה. המבקש למעשה חשוף לחיוב כספי בגובה סכום התביעה המקסימאלי בגין כל אחד ואחד מהרכיבים ואולם האגרה ששולמה בפועל הינה אך ורק בגין בירור מלא של אחד מהם או מקצתם. לפיכך מבוקש לכמת ולתחם את רכיבי התביעה כך שלא יעלו על סכומה באמצעות ויתור על חלק מראשי הנזק או עריכת כימות סופי של כל ראש נזק או תשלום אגרה בסך 300,770 ₪ המהווה סכום ראשי הנזק.

בתגובה טוענת המשיבה כי אינה מתנגדת להעברת ההליך למסלול סדר דין מהיר. עוד מפרטת את החישוב של סכומי ראשי הנזק וטוענת כי מטעמי אגרה סכום התביעה הינו 75,000 ₪ על אף שנזקיה גבוהים יותר וחלוקת רכיבי הנזק בתוך סכום התביעה אינו רלוונטי לסכום התביעה ונותר לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

בתשובה לתגובה חוזר המבקש על טענותיו ומוסיף כי לאור בסיס חישוב הפיצוי בגין הפרת יסודית שפורט, אין התאמה בין תוצאת החישוב לרכיב שנתבע - דבר שיש בו להעיד על תביעה מנופחת.

דיון

א. מחיקה על הסף

כידוע, מחיקה על הסף מהווה סעד קיצוני הפוגע בזכות הגישה לערכאות ולפיכך איני מוצאת מקום לנקוט בו. ככל שאקבע בהחלטה זו כי שוויה של התובענה נישום בחסר או כי לא שולמה מלוא האגרה, הרי שעדיף לאפשר לתובעת לתקן את הליקוי בין בתיקון כתב התביעה ובין בהשלמת האגרה, על פני שימוש בסעד הדרסטי של מחיקה.

ב. תביעה המוגדרת ל"צורכי אגרה בלבד"

השאלה הנדרשת להכרעה הינה האם ניתן להפחית את סכום התביעה לצרכי אגרה מבלי לפרט בכתב התביעה לאיזה מהסעדים מכוונת ההפחתה ובאיזה שיעור?

סעיף 16(א) לתקסד"א קובע כדלהלן:

"היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדויק."

לעניין זה נדרשתי גם בתא (ת"א) 55281/06 יזמים בנגב בע"מ נ' גז-גל בע"מ [פורסם בנבו] שם קבעתי כך: "במקרה שלפנינו, מורכבת תביעת יזמים ממספר ראשי נזק, כשכל ראש נזק מתייחס לעילה שונה (אי אספקת גז; אי מכירת מיכלים וכו'). אין פסול בהקטנת סכום התביעה לצורכי אגרה, אולם במקרה כזה על התובע לפרט מהם הסכומים הנתבעים בגין כל ראש נזק, שאחרת קונה לעצמו התובע יתרון – יוכיח רק חלק מהעילות וראשי הנזק, כשהסכום המצרפי הינו בגדר התביעה ה"מוקטנת", די לו. סבורני שבמקרה כזה יפים דברי כב' השופטת חני הורוביץ, בתא(חי') 790-05-09 נירוסופט תעשיות בע"מ נ' ימית סינון וטיפול במים בע"מ שם נקבע בין היתר כי "השארת מספר עילות תביעה המבוססות על אירועי נזק נפרדים ושונים מבלי לכמת את סכומי התביעה הנתבעים ולהעמיד את מצרפם, על הסכום בגינו הועמדה התביעה כולה ושולמה האגרה, יש בה משום פגיעה ממשית שאינה הולמת את התכליות שפורטו לעיל". וכן ראה לעניין זה ב-עב (ב"ש) 1282/09 יוליוס מלק נ' מדינת ישראל- הקריה למחקר גרעיני) [פורסם במאגרים] .

לאור המקובץ לעיל סבורני שאין להכשיר תביעות המוגשות בדרך בה הגישה יזמים את תביעתה, מבלי לפרט מהו הסכום המעודכן הנתבע בגין כל רכיב ורכיב, לנוכח ההפחתה הגלובלית שנעשתה."

סבורני כי גם בענייננו יש לפרט את הסכומים הנתבעים בכל רכיב וזאת על מנת לאפשר למבקש להתגונן כראוי.

אשר על כן, סבורני כי יש להגיש כתב תביעה מתוקן ובו לכמת את רכיבי התביעה באופן התואם את סכום התובענה.

ג. העברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר

תקנה 214ב לתקסד"א קובעת כדלהלן: